
ריבת עלי ורדים מוכנה מעלי ורד אכילים (בדרך כלל ורד דמשק או דומה) המבושלים עם סוכר ולימון. זו ריבה עדינה ופרחונית, המוגשת לעיתים קרובות באירועים מיוחדים ועם תה.
מהי ריבת עלי ורדים?
ריבת עלי ורדים (גול מורבסי) מוכנה מעלי ורד אכילים, בדרך כלל זנים ריחניים כמו ורד דמשק, מבושלים עם סוכר, מיץ לימון ומעט מים עד שעלי הכותרת מתרככים והסירופ מסמיך. התוצאה היא ריבה ריחנית, ורודה או אדומה עם טעם פרחוני מובחן. זו ריבה מהודרת באזרבייג'ן והיא מוגשת לעיתים קרובות בחתונות ועל שולחן הנברוז.
איך אוכלים ריבת עלי ורדים?
אכלו כפית קטנה עם תה, הטעם הפרחוני משתלב היטב עם תה שחור חזק. היא גם טובה עם גבינה לבנה או על לחם. מכיוון שהיא חזקה וריחנית, מעט מספיק. היא מוצעת לעיתים קרובות לאורחים כסימן לאירוח מיוחד.
אילו ורדים משמשים להכנת הריבה?
משתמשים בוורדים אכילים וריחניים, בדרך כלל ורד דמשק (Rosa × damascena) או זנים דומים הגדלים לניחוח ולמאכל. עלי הכותרת חייבים להיות לא מטופלים (ללא חומרי הדברה). באזרבייג'ן, משתמשים בזני ורדים מקומיים; עלי הכותרת נקטפים כשהם טריים ולעיתים קרובות מקוצצים מהבסיס הלבן והמר.
עונת ה"קיזילגול"
באזרבייג'ן, אי אפשר להכין את הריבה הזו מכל ורד גינה. היא מוכנה בהחלט מ"קיזילגול" (מילולית "ורד זהב"), שהוא השם המקומי לוורד דמשק הריחני מאוד. חלון הקטיף קצר להפליא, בדרך כלל רק כמה שבועות במאי. עלי הכותרת חייבים להיקטף מוקדם בבוקר בעוד הטל עדיין עליהם, כי זה הזמן שבו השמנים האתריים והניחוח שלהם בשיאם המוחלט.
טכניקת השפשוף הידני
כדי להוציא את הכמות המרבית של טעם וצבע מבלי לבשל יתר על המידה את עלי הכותרת העדינים, טבחים משתמשים בטכניקה ידנית עדינה. עלי הכותרת הוורודים הטריים מונחים בקערה רחבה, מפוזרים במעט סוכר וכמה טיפות מיץ לימון, ואז מעוסים ומשופשפים בעדינות ביד. מיץ הלימון מגיב עם הפיגמנטים הטבעיים בעלי הכותרת, והופך את התערובת מיד לצבע מגנטה בהיר ותוסס לפני שהיא בכלל נוגעת בכיריים.